יצחק גרינפילד: קיבוץ וירושלים - ציורים

                                                                                  
                                                                                 
                                                          
מוצגת מ 13/1/12 עד שבת 28/4/12 כולל.  
: יצחק גרינפילד: "קיבוץ וירושלים – ציורים"

מאמר: "קיבוץ וירושלים – ציורים"/יצחק גרינפילד במוזיאון בר-דוד,
סול לנזיני-אוצרת התערוכה.

ינואר - אפריל 2012

יצחק גרינפילד נולד ב- 1932 ברובע ברוקלין בניו יורק שהיה בשנות השלושים של המאה ה-20 רובע של מהגרים חדשים.

למרות הקשיים היומיומיים, האמנות היוותה חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה וכבר בגיל צעיר זכתה נטייתו האמנותית לעידוד. גרינפילד למד אמנות בתיכון ולאחר מכן בבית הספר "אדיוקשיונל אליאנס ארט סקול" שם למד פיסול אצל האמן היהודי – אוסטרי חיים גרוס. הוא למד רישום אצל אבא אוסטרובסקי ואצל אמן ההדפס לואיס לוזוויק. במקביל למד קרמיקה עם איימי לה פרינס וורהיז, קרמיקאית ניו-יורקית ובתמורה עבד כאסיסטנט שלה.

עלייה לארץ והשנים הראשונות

בגיל 19 עלה גרינפילד לישראל עם קבוצה של תנועת "השומר הצעיר" והגיע לקיבוץ גלאון.

גרינפילד הוקסם מהארץ החדשה ומנופיה. גבריאל טלפיר, מי שהיה עורך כתב העת "גזית (גזית כרך ל' 1973-74 עמ' 75) כותב על גרינפילד: "בעלייתו לארץ ובהצטרפותו לקיבוץ התנפל במין רעב על גילויי הנוף והחיים בארץ, כדי להביע בעיצוביו את הלך הנפש שמילא את עולמו הצעיר. יצחק נדד על פני ישובים, מעברות, ערים ומושבות, כדי למצוא מוצא לאש פנימית שבערה בנפשו בכל הנוגע לחיים בארץ."

ציפורה

ב- 1956 גריפילד פגש את ציפורה סיבהי, מורה ובתו של רב הקהילה התימנית של ראשון לציון. הם התאהבו והתחתנו. מרגע זה ציפורה הפכה מקור השראה לציור הפיגורטיבי והסימבולי שלו דבר שהתבטא במספר רב של דיוקנאות שלה. באותה שנה זכה גרינפלד בפרס דיזנגוף לאמנות מטעם עירית תל אביב על יצירתו: 'נשים מזרחיות' המתאר בחיתוך עץ דמויות מקומיות של עולים מפרס ומתימן.

הקיבוץ

גרינפילד צייר את אנשיה ונופיה של הארץף חברי קיבוץ, עובדי חוץ, תושבים מקומיים ובדואים ובמיוחד את העולים במעברות שבעקרון ויבנה.

בקיבוץ, גרינפלד נאבק לביסוס עצמו כאמן ובמקביל גיבש את סגנונו האמנותי.

בין השנים 1957-1952 למד גרינפלד אצל מרסל ינקו, יוחנן סימון, פרלי פלציג ונפתלי בזם. הוא למד אצלם פרסקו, סקרפיטו (מעין חריטה בתוך טיח) וטכניקות אחרות לציורי קיר, שהיוו חלק מהמאמץ הקיבוצי ליצור אמנות מגויסת.

ירושלים

         
ב1964 עבר גרינפילד לגור עם משפחתו בעין כרם. נופי ירושלים ריתקו את גרינפלד, שהחל ליצור סדרות של יצירות בטכניקה מעורבת שכללה קולאג' ומונוטייפ, צבעי שמן ואקריליק על נייר, על בד ועל לוחות דיקט. הוא גם יצר אסמבלאג'ים עשויים מחפצים שהוא מצא ברחובות העיר: קפיצי שעון, מפתחות, מנעולים, כריכות ספרים ישנים ועוד... יצירתו "עיר של ספרים,1988", היא אסמבלאג' של כריכות ספרים, בו בנייני העיר מונחים על גבי כריכת ספר ענקית היוצרת את רקע השמים. בכלל, הספר הוא מרכיב מרכזי ביצירות של גרינפילד. הניירות והכריכות מהווים חומרי גלם ובמרבית הקולאג'ים הוא יוצר קומפוזיציות המשלבות את האותיות העבריות: האות י' המסמלת את אלוהים, האות מ' המסמלת את מקום המקדש.

אצל גרינפילד, העיר ירושלים אינה תוצר של יצירת נוף מתוך התבוננות, אלא אידיאה חזותית. העיר מוצגת כרצועה צרה של מבנים בתחתית הציורים או כטבעת המקיפה שמיים וקווי מתאר של הרים המקיפים את העיר.

התערוכה קיבוץ וירושלים – ציורים במוזיאון בר-דוד

התערוכה "קיבוץ וירושלים" משלבת בתוכה את שני עולמות היצירה של יצחק גרינפילד. הראשון - עולמו של אמן צעיר שרק הגיע לארץ ומושפע מהנוף הארצישראלי ומהוויית החיים החלוצית בה . העולם השני - העיר ירושלים שעימה היה לו חיבור רוחני ומיסטי: הבניינים, הספרים, התנ"ך והקבלה, ההיסטוריה והארכיאולוגיה. עיר זו העשירה את עולמו הפנימי, כפי שהוא מעיד על עצמו: "ירושלים לכדה את כל עולמי הפנימי והפכה לגוף הפנימי שלי".

לפרטים נוספים: 04-6988295