יצחק גרינפילד: קיבוץ וירושלים - ציורים

Wednesday, 28 December 2011 13:18

                                                                                  
                                                                                 
                                                          
מוצגת מ 13/1/12 עד שבת 28/4/12 כולל.  
: יצחק גרינפילד: "קיבוץ וירושלים – ציורים"

מאמר: "קיבוץ וירושלים – ציורים"/יצחק גרינפילד במוזיאון בר-דוד,
סול לנזיני-אוצרת התערוכה.

ינואר - אפריל 2012

יצחק גרינפילד נולד ב- 1932 ברובע ברוקלין בניו יורק שהיה בשנות השלושים של המאה ה-20 רובע של מהגרים חדשים.

למרות הקשיים היומיומיים, האמנות היוותה חלק בלתי נפרד מחיי המשפחה וכבר בגיל צעיר זכתה נטייתו האמנותית לעידוד. גרינפילד למד אמנות בתיכון ולאחר מכן בבית הספר "אדיוקשיונל אליאנס ארט סקול" שם למד פיסול אצל האמן היהודי – אוסטרי חיים גרוס. הוא למד רישום אצל אבא אוסטרובסקי ואצל אמן ההדפס לואיס לוזוויק. במקביל למד קרמיקה עם איימי לה פרינס וורהיז, קרמיקאית ניו-יורקית ובתמורה עבד כאסיסטנט שלה.

עלייה לארץ והשנים הראשונות

בגיל 19 עלה גרינפילד לישראל עם קבוצה של תנועת "השומר הצעיר" והגיע לקיבוץ גלאון.

גרינפילד הוקסם מהארץ החדשה ומנופיה. גבריאל טלפיר, מי שהיה עורך כתב העת "גזית (גזית כרך ל' 1973-74 עמ' 75) כותב על גרינפילד: "בעלייתו לארץ ובהצטרפותו לקיבוץ התנפל במין רעב על גילויי הנוף והחיים בארץ, כדי להביע בעיצוביו את הלך הנפש שמילא את עולמו הצעיר. יצחק נדד על פני ישובים, מעברות, ערים ומושבות, כדי למצוא מוצא לאש פנימית שבערה בנפשו בכל הנוגע לחיים בארץ."

ציפורה

ב- 1956 גריפילד פגש את ציפורה סיבהי, מורה ובתו של רב הקהילה התימנית של ראשון לציון. הם התאהבו והתחתנו. מרגע זה ציפורה הפכה מקור השראה לציור הפיגורטיבי והסימבולי שלו דבר שהתבטא במספר רב של דיוקנאות שלה. באותה שנה זכה גרינפלד בפרס דיזנגוף לאמנות מטעם עירית תל אביב על יצירתו: 'נשים מזרחיות' המתאר בחיתוך עץ דמויות מקומיות של עולים מפרס ומתימן.

הקיבוץ

גרינפילד צייר את אנשיה ונופיה של הארץף חברי קיבוץ, עובדי חוץ, תושבים מקומיים ובדואים ובמיוחד את העולים במעברות שבעקרון ויבנה.

בקיבוץ, גרינפלד נאבק לביסוס עצמו כאמן ובמקביל גיבש את סגנונו האמנותי.

בין השנים 1957-1952 למד גרינפלד אצל מרסל ינקו, יוחנן סימון, פרלי פלציג ונפתלי בזם. הוא למד אצלם פרסקו, סקרפיטו (מעין חריטה בתוך טיח) וטכניקות אחרות לציורי קיר, שהיוו חלק מהמאמץ הקיבוצי ליצור אמנות מגויסת.

ירושלים

         
ב1964 עבר גרינפילד לגור עם משפחתו בעין כרם. נופי ירושלים ריתקו את גרינפלד, שהחל ליצור סדרות של יצירות בטכניקה מעורבת שכללה קולאג' ומונוטייפ, צבעי שמן ואקריליק על נייר, על בד ועל לוחות דיקט. הוא גם יצר אסמבלאג'ים עשויים מחפצים שהוא מצא ברחובות העיר: קפיצי שעון, מפתחות, מנעולים, כריכות ספרים ישנים ועוד... יצירתו "עיר של ספרים,1988", היא אסמבלאג' של כריכות ספרים, בו בנייני העיר מונחים על גבי כריכת ספר ענקית היוצרת את רקע השמים. בכלל, הספר הוא מרכיב מרכזי ביצירות של גרינפילד. הניירות והכריכות מהווים חומרי גלם ובמרבית הקולאג'ים הוא יוצר קומפוזיציות המשלבות את האותיות העבריות: האות י' המסמלת את אלוהים, האות מ' המסמלת את מקום המקדש.

אצל גרינפילד, העיר ירושלים אינה תוצר של יצירת נוף מתוך התבוננות, אלא אידיאה חזותית. העיר מוצגת כרצועה צרה של מבנים בתחתית הציורים או כטבעת המקיפה שמיים וקווי מתאר של הרים המקיפים את העיר.

התערוכה קיבוץ וירושלים – ציורים במוזיאון בר-דוד

התערוכה "קיבוץ וירושלים" משלבת בתוכה את שני עולמות היצירה של יצחק גרינפילד. הראשון - עולמו של אמן צעיר שרק הגיע לארץ ומושפע מהנוף הארצישראלי ומהוויית החיים החלוצית בה . העולם השני - העיר ירושלים שעימה היה לו חיבור רוחני ומיסטי: הבניינים, הספרים, התנ"ך והקבלה, ההיסטוריה והארכיאולוגיה. עיר זו העשירה את עולמו הפנימי, כפי שהוא מעיד על עצמו: "ירושלים לכדה את כל עולמי הפנימי והפכה לגוף הפנימי שלי".

לפרטים נוספים: 04-6988295

תערוכת סביבונים לחנוכה

Sunday, 11 December 2011 14:15

אוסף סביבונים ייחודי!
אוסף סביבונים ייחודי בעיצובם של אמנים שונים של האספן דורון לוינסון מוצג לכבוד החנוכה באגף היודאיקה של המוזיאון

     

קצת על האספן: דורון ב. לוינסון ואחר-כך קצת על הסביבון

 דורון ב. לוינסון, משפטן ואיש עסקים, החל את איסוף הסביבונים שלו עוד מימי לימודיו בבית הספר הממלכתי דתי "בילו" בת"א ובניית סביבון העץ הראשון שלו בשיעור המלאכה בבית הספר. 

הסביבון על היבטיו הפולקלוריסטים וההיסטוריים עוררו את סקרנותו ודמיונו של לוינסון הילד שבאו לידי ביטוי באיסוף הסביבונים מאז ועד היום.

 דורון ב. לוינסון, שהיה מ"פ בשריון, נפצע שלוש פעמים בפעילות מבצעית וזכה בשתי הערכות לשבח על התנהגותו בקרב, חווה על בשרו את משמעות המושג "נס" בשורה של מקרים לאורך כל שירותו הצבאי, לרבות זה שקשור לפציעתו הקשה בקרב על ה"חווה הסינית" במלחמת יום הכיפורים.

 חוויות אלה רק חיזקו אצל לוינסון את המשמעות שקיבל המושג "נס" הקשור לחג החנוכה ולסביבונים המוצגים בתערוכה, שהם רק חלק מאוסף הסביבונים שנאספו על ידו מכל קצווי תבל במשך כל השנים מאז ילדותו.

 גלגולו של סביבון

משחק הסביבון הוא עתיק יומין והוא היה נפוץ בקרב עמים קדמוניים כמו הבבלים, המצרים היוונים והרומאים.

לשאלת מקורו של משחק הסביבון תשובות אחדות:

  יש הטוענים כי מקורו של המשחק בתקופת בית שני. בימי גזרות אנטיוכוס נתנו לילדים סביבונים כדי שישחקו בהם בכל עת שבה נראו יוונים מתקרבים. על פי סברה זו מטרת המשחק בסביבון הייתה להסוות את לימודי התורה.

  יש הטוענים כי המשחק בסביבון הוא גלגול של משחק הימורים גרמני שבו שיחקו יהודים רבים ואף הפסידו כספים. על סביבון ההימורים היו חרותות ארבע אותיות: N, G, H, S. האות N פירושה "נִּישְׁט" - לא זכית בכלום; האות G פירושה "גַנְץ" - זכית בכל הכסף; האותH  פירושה "הַלְבְּ" - זכית במחצית מן הכסף; והאות S פירושה "שְׁטֶל" - המתן תור אחד.

   יש הטוענים שארבע האותיות שעל הסביבון הן ראשי תיבות  של המילים נשיא  גדול היה שמעון, ושהכוונה היא לשמעון החשמונאי. 

   חכמי התורה, שהתנגדו למשחקי הימורים, ניסו למנוע את משחק הסביבון,  ומשראו שאין באפשרותם לעשות זאת, הפכו אותו למשחק געגועים לארץ. האותיות שעל פאות הסביבון הן ראשי תיבות של המשפט: נס גדול היה שם. המילה "שם" מציינת את הכמיהה לארץ. בארץ ישראל החליפה את "שם" המילה "פה".

סביבון אחד ושמות לו רבים

עד לפני כשבעים שנה לא היה לסביבון שם עברי מוסכם, והכינוי "סביבון" לא היה ידוע.
 הסביבון נקרא בשמות רבים: 

 דרידל - בפי יהודי מזרח אירופה שדיברו יידיש. 

מגדל עוז - כך נקרא הסביבון בספר תקופת החגים שבו מתואר חג החנוכה: "ונערי החדר משחקים במגדל עוז מוצק עשוי בדיל או עופרת".

חזרזר - בספרו בימים ההם כתב מנדלי מוכר ספרים: "בליל חנוכה הקטנים מגלגלים על השולחן את החזרזר, הוא כדור עופרת".

כרכר - המשורר ח"נ ביאליק  כתב בשירו הידוע:

       "מורי הביא כרכר לי
כרכר מעופרת יצוקה
יודעים אתם לכבוד מה?
לכבוד החנוכה"

סבסב - אברהם אברונין, המורה ללשון, המציא את השם סבסב. 

גלגילון - כינוי שבו השתמש הסופר יעקב שטיינברג. 

 פרפרה - מילה שציין יהודה גור במילונו, כנראה בהשפעת המילה הערבית "פורפרה" שהיא אף שם של משחק. 

 סביבון - שני אנשים טוענים לזכויות על השם סביבון: האחד הוא זילברוש שפרסם את השם בתחילת המאה בעיתון העברי "הצפירה"; השני הוא איתמר בן אב"י, בנו של אליעזר בן יהודה שטוען שהמציא את המילה בהיותו בן 5.

אשת לוט ענת אשד

Tuesday, 30 August 2011 05:40

 תערוכה חדשה  של פסלי מלח, עץ וחמר ויצירות נוספות 

מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה בקבוץ ברעם

מתכבד להזמינכם לפתיחה חגיגית של התערוכה:

"אשת לוט – דימוי עובר"/ ענת אשד

אוצרת  - סול לנזיני

בשבת 17/9/2011 בשעה 13:00
נעילה: 7/1/12

Bar David Museum of Art and Judaica

Cordially invites you to the festive opening of the exhibition

 Lot's wife – Image in Transition

Anat Eshed

 Curator Sol Lanzini

Saturday 17/9/2011 at 13:00

Kibbutz bar-Am

פסלי מלח  

"בעודי מטיילת לאורך חוף ים המלח, מתפעלת מן הקריסטלים הנוצצים שהתגבשו על גבי אבנים וענפים, חשתי רצון להצטרף אל הטבע במעשה היצירה, ליצור צורות משלי ולתת למי הים לצפותם בגבישי המלח."

הרעיון נצנץ והלהיב, ושותפים נוספים חברו לענת לעבודה. חברת  "אהבה" של קיבוץ מצפה שלם נרתמה לתמוך כלכלית, וארבעה פסלים נחלצו לעזור לענת  בעשייה. הטבע נתגלה כשותף שאינו מתמסר בקלות. רוחות חזקות, גלים סוערים וזרמים עזים סחפו לא פעם את הפסלים ואת האסדות לעומק האגם. אולם עם הזמן נתגבשו גם דרכי העבודה וגם המלח על הגדמים.

ניצבי המלח מביאים לכלל מיצוי את ההיבטים השונים ביצירתה של ענת – חקר אפשרויות החומר, המתח בין ממשות וביטולה ורוח כללית של עולם חלום.

לפרטים:

מוזיאון בר-דוד , קבוץ ברעם

טל: 04-6988295 פקס: 04-6987505

דוא"ל : This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it

קרום דק אלה אלטר

Monday, 02 May 2011 08:09

קרום דק / אלה אלטר
פתיחה - 14/5, שבת 13:00  נעילה: 27/8

אלה אלטר – קרום דק  / סול לנזיני                                  

אלה אלטר היא אמנית רב תחומית, בוגרת החוג לאמנות באוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי לעיצוב במכללת ויצ"ו, חיפה.

בתערוכה "קרום דק" מציגה אלה אלטר עבודות עשויות על קרשים משומשים אשר שמשו להובלה ועליהם טביעות של מסע. על הקרשים מוצמדים ניירות פרגמנט מודפסים בצילומים ומחוברים באמצעות סיכות מהדק פניאומאטי ההמקשרות את הקומפוזיציה במין תפרים גדולים וגסים כמעשה רופא כירורג. העבודות נוצרו בהשראת מסעה של האמנית לפארק ילוסטון בארצות הברית, מקום שבו קרום כדור הארץ במצבו הדק ביותר והתפרצויות לבה מתגלות ונעלמות. על רקע החיזיון הזה, מתבקש האדם לשים לב לתופעות טבע נדירות, רגעיות וחולפות. רק חיבור ממשי ומשמעותי לטבע יהפוך את חווית הצפייה לחוויית ההבנה של שבריריות הקיום האנושי.

חיי האדם קצרים ומלאי מכשולים, האושר עדין ופגיע, לכן יש לחוש את החיים, לגעת בהם ולחוות אותם במלוא עוצמתם כבעצומו של מסע יומי אל מחוזות מפתיעים ומרתקים, גם אם מדובר ברגעים קטנים של יופי, הנראים לנו שוליים ומובנים מאליהם.

כך בשירו של נתן זך "שימו לב לסגול הרועד" אשר התפרסם בספר "כל החלב והדבש" ב-1971.

שימו לב לסגול הרועד,/ מששו את הרוח, היטב / געו בעץ. הוא ירוק ובצמרת / מוריק עוד יותר והגזע / מאוכל מעט אך עודו אוכל בכל פה / את לשד האדמה שאיננה נראית לעין בעיר. / שימו לב, מששו, געו היטב. כפליים / לשאוף את האור, להאיר / כל ענן. הוא עובר. והלילה / לא יאחר.

בלי להבין בדיוק מהו הסגול הרועד, המשורר מבקש להפנות את תשומת הלב לדבר הלא-מוכר, או זה שאיננו נראה בקלות לעין או לדבר לא יציב, חמקמק, שברירי, או לחילופין דווקא מעורר התרגשות מול היופי והפלא שבטבע וקיומו.

שבריריות הקיום ופחד המוות מוצאים את מקומם בסמלים ובתכנים המופיעים ונמוגים בעבודותיה של אלה אלטר. דרך עבודותיה היא מוליכה את הצופה למסע בין ארצות ומקומות בדיוניים, בחיפוש אחר מה שלא ניתן להשגה, בין עולמות סינתטיים, ומבריקים בו שולטת הפנטזיה והסגידה לגשמי, לעכשווי, לארצי. על העבודות היא רושמת את שמות הארצות, אמירות של משוררים, קטעי שירים, ציטוטים מספרי הקודש ואמירות אישיות. כל אלה יוצרים דרמה בה נפגשות החרדות לעתיד, הפחד מן המוות, החוויה מהקרבה לגבול הצפון, והדאגה לביטחון אישי ולאומי. על מנת לטשטש את הקושי והחומרה של הרגש והמסר, האמנית יוצרת מן אורנמנט הבנוי מאלמנטים שונים כמו שורות נמלים חרוצות, קישוטים גיאומטריים ואפילו עורבים של אדגר אלן פו הקוראים "nevermore".

בתערוכה זו "קרום דק" אלה אלטר יוצרת מפגש בין הגשמי, המיידי והמובן מאליו  לרוחני והנשגב, בין כליה לנצחיות שלו, בין התהוות להתפרקות, בין בראשיתיות וסופיות בין מציאות ולאשליה ובין כאוס לקוסמוס. ניגודים משלימים אלה יוצרים את הקרום הדק של הקיום האנושי אותו אנחנו כפרטים או כישות לאומית מצווים לחצות בעדינות על מנת לשרוד ולצלוח את כל הסכנות עד ליום הדין.

 

כשהכריש והדג נפגשו לראשונה



פרט - כשהכריש והדג נפגשו לראשונה.