פשוט רישום תערוכה מאוסף המוזיאון

Attention: open in a new window. PrintE-mail


"פשוט רישום"- תערוכה מאוסף מוזיאון בר דוד
קיבוץ ברעם ינואר 2012

כמה זה פשוט – לרשום. כל ילד רושם: שירבוטים, קווים וצורות בגיר על נייר. כמה זה מסובך פשוט לרשום...

במסגרת התערוכה 'פשוט רישום' מוצג צרור יצירות מאוסף המוזיאון של מבחר אמני רישום בעלי שם, יהודים וישראלים מהבולטים שבהם, שהרישום מילא מקום חשוב ביצירתם, לפחות בפרק זמן בחייהם.נבחרו במיוחד אלו מהאמנים שהיוו ציוני דרך בהתפתחות הרישום. חלקם פעלו בארץ מולדתם מהמאה ה- 19' וה- 20' וחלקם בארץ. ברישומיהם ישנן התייחסויות שונות לקו, לכתם, לשטח ולנייר.מהלך התערוכה הוא כרונולוגי פחות או יותר והמגמה היא מהממד הפיגורטיבי אל המופשט. ליצירותיהם של אמנים מהבולטים בתחום הרישום מצורף הסבר, הכולל התייחסות לאמן ופועלו, בלי להמעיט כמובן מערכם של כל האמנים האחרים בתערוכה.
מהאומנים המציגים: משה גת, יגאל תומרקין, יוסל ברגנר, משה ברנשטיין, אמיר ניר, אבא פניכל ועוד.

מוצגת: החל מ - 21/1/2012 במשך חצי שנה.

"ליצן" יוסל ברגנר

ובהרחבה:

רקע  היסטורי

רישום הוא שיטת ציור אשר התפתחה מציור סקיצות, כהכנה לציור בצבע. רישומים מבוצעים בעיקר בעפרונות או בדיו בצבע אחד, על פי רוב שחור-לבן, על נייר, באמצעים שונים. מטרת הרישום היא לקלוט את הצורה של האובייקט המצויר, תוך שימוש רב בקווים במקום בכתמים. הצללות ומשחקי אור וצל מועברים לדף באמצעות עיבוי או ריבוי של הקווים, בעוד החלקים החשופים של הדף מייצגים את האור.

בימי הביניים רישומים היו אמצעי תכנון גרידא טרם ביצוע יצירת אמנות מורכבת, כדי להתוות את הקווים הכלליים ולבסס את הרעיון, ורובם לא נחשבו ליצירות אמנות בפני עצמם ולא שרדו. אך כבר ברנסאנס אמנים כמו לאונרדו דה וינצ'י השתמשו ברישום כאמצעי אמנות גבוהה בפני עצמו, בשרטוטים לימודיים ותיאורטיים. גם במזרח הרחוק אמנות הרישום התפתחה כחלק טבעי של הקליגרפיה ועבודה בחרט ודיו, עם סגנון ייחודי ושילוב עם משטחי צבע אחידים.

במערב, עם השתנות גבולות האמנות, בסוף שנות ה-60' ותחילת ה-70' של המאה ה-20' הרישום הפך ממשרת מטרה למטרה עצמה. הרישום קיבל מעמד עצמאי הדומה למעמדו של הציור, כאשר ההבחנה ביניהם נעשתה פחות ברורה.

הקו שהיה ככלי עיצוב עיקרי בידי הרשם הפך להיות מושא לחקירה. אף על פי שרישום קלאסי בוצע בצבע בודד, כיום ציירים רבים משתמשים בערבוב של טכניקות שונות המרחיבות את שיטת הרישום וכוללים משחקים של גוון, קומפוזיציה צבעונית ועוד. המבנה הפנימי של הרישום מורכב ממערכת יחסים של צורות, נפחים, קווים ואור וצל על פני משטח.ניתן כיום למצוא רישומים בתערוכות ואף תערוכות המוקדשות לרישום בלבד.

משה ברנשטיין - האמן בסדנה

הרישום בישראל

גם בישראל ההתפתחויות בתחום הרישום הן חלק מתהליך המתרחש בשדה האמנות הבינלאומי. מ-2001 עד 2010 התקיימו כבר ארבע פעמים אירועי ביאנאלה ארצית לרישום. זאת עדות למקומו ולחשיבותו של הרישום באמנות כיום. בביאנאלה הוצגה קשת רבגונית של נושאים, סגנונות וטכניקות המצביעה על עושר מופעיו של הרישום ועל תקפותו כמדיה תוססת ומרכזית, שגבולותיה פולשים כיום לשדות חדשים, ובהם המיצב, הצילום והאמנות הדיגיטלית.

הרישום כשפה

הרישום הוא שפה בעלת סימנים מוסכמים על דעתו של האמן והצופה, עד שנוצר דו שיח ביניהם. שני אלמנטים עיקריים לשפת הרישום: הנושא והמוטיב. אחד מחזק ומרחיב את השני ואין הם יכולים לעבוד זה ללא זה. הנושא הוא עינו האמיתית של האמן והמוטיב הוא הטכניקה שבאה להבהיר אותו. הנושא הוא הרעיון האמיתי של כוונת האמן להתחיל את הרישום והמוטיב הוא הסגנון הנותן את המשמעות ליצירה.

טכניקות ברישום

מבדילים בחומרי רישום בשתי טכניקות עיקריות: הטכניקות הנמשחות והטכניקות הנספגות.

בטכניקות הנמשחות צבעים המונחים ע"י גרוד, מריטה או משיחה בצורה יבשה כך שהחלקיקים שלהם נמרחים ונדבקים למשטח המצויר. אלו טכניקות קלות יותר לטיפול. על אלה נמנים הגרפיט, הפחם, הגירים והעפרונות השמנים בדרגות שונות.

בטכניקות הנספגות הצבעים הרטובים המוחזקים ע"י מים או שמן בדרך כלל עם תוספת דבק, מתאדים מהנוזלים ומתייבשים על המשטח. על אלה נמנים דיו וטוש, צבעים על בסיס מים וצבעים על בסיס שמן.

בחינת רישומיו של אמן גדול כוללת מכלול יצירות שלו מתקופות שונות. שימוש במרכיבי רישום שונים ובטכניקות שונות שלא חוזרים על עצמם יזכה להערכה חיובית, כמו ביצירותיו של רמברנדט, בעבודותיו של פיקסו ואצל אחרים.

הכתם וקווי ההיקף

השטח הכהה השולט ברישום מכונה 'הכתם'. הוא מופיע בצורות שונות ומגוונות. משמעות הכתם תלויה בהקשר בו הוא מופיע. הקוביזם למשל נבנה בעצם רק ע"י שטחים. ישנם אמנים הרושמים כתם וקו בשני מישורים מקבילים בתוך אותו רישום ויש היוצרים אחדות מוחלטת ביניהם, כמו  Rembrandt 1606-1669. בתקופתו מגיע רישום האור והצל לשיאו בארצות השפלה ובאיטליה, באופן הנחת שטחי צל גדולים על פני הדמויות והן מבצבצות מתוך הבהובי אור רמזניים.

האמנים הצרפתיים J-A Watteau 1684-1721  , J-H Fragonard 1732-1806  השתמשו באופן חופשי בקו ובכתם. הפרידו וחזרו ואיחדו אותם ברישום.  1839-1906P-Cezanne  ביטל את הקו לטובת מבנים בעלי כתמי צל שונים.

קווי ההיקף הם הקווים המגדירים את אזורי הרישום. הם מעניקים לרישום צללית דו ממדית של אובייקט תלת ממדי במציאות. שווי המשקל בין קווים המקיפים את הדמויות או את העצמים לבין קווי היקף המגדירים את השטח הנוצר בין האובייקטים מעניק לו את ייחודו. לפי שיטת הרישום הסיני נהוג לא לסגור את קווי ההיקף בקו אחד, אלא לשבור אותם לקטעים קטנים. טכניקה זו מאפשרת לעין הצופה לרוץ על פני הקו להיעלם בעיקול ולחזור אל קו חדש במשטח אחר.

הטקסטורה

מרקם או טקסטורה, הוא מכלול המאפיינים הקשורים לתחושות העולות במישוש או בראייה מפני השטח של אובייקט, וכן לתחושות הנובעות מהאופן בו חלקיקי החומר ערוכים זה לצד זה, או מהצללים שנוצרים מצורות אלו.

אלמנט הטקסטורה של הרישום חשוב מאוד לאיחוד של אזורים קשים או ליצירת טקסטורה באופן מלאכותי כדי להעשיר את המראה. רישומים מודרניים הבאים לבטא רגשות אלימים, עשירים בטקסטורות של חריטות, שרבוטים וקווקווים עצבניים.

רישום בעזרת מחשב

לעומת הרישום הידני שמצריך עפרון ונייר והוא זמין וקל לביצוע התפתח הרישום בעזרת המחשב. הביטוי האישי של הרשם החליף מקומו עם תוכנות מחשב שונות. המחשב מאפשר לעשות zoom לכל קטע ברישום ללא טרחה וליצור קומפוזיציות מעולות באמצעות תכונות. המחשב מתאפשר לאחסן רישומים ולשנותם ללא טורח. המחשב מאפשר ליצור אנימציה בקלות יחסית.

 

הרישומים בתערוכה

במסגרת התערוכה 'פשוט רישום' מוצג צרור יצירות מאוסף המוזיאון של מבחר אמני רישום בעלי שם, יהודים וישראלים מהבולטים שבהם, שהרישום מילא מקום חשוב ביצירתם, לפחות בפרק זמן בחייהם.

נבחרו במיוחד אלו מהאמנים שהיוו ציוני דרך בהתפתחות הרישום. חלקם פעלו בארץ מולדתם מהמאה ה- 19' וה- 20' וחלקם בארץ. ברישומיהם ישנן התייחסויות שונות לקו, לכתם, לשטח ולנייר.

מהלך התערוכה הוא כרונולוגי פחות או יותר והמגמה היא מהממד הפיגורטיבי אל המופשט. ליצירותיהם של אמנים מהבולטים בתחום הרישום מצורף הסבר, הכולל התייחסות לאמן ופועלו, בלי להמעיט כמובן מערכם של כל האמנים האחרים בתערוכה.

אונרי ברלוי אמן יהודי פולני ביצירה 'יהודי' 1913 מייצג בצורה פיגורטיבית את העולם היהודי. הוא הקים בשיתוף עם האמן סטרזמינסקי את הזרם הקונסטרוקטיביסטי בנוסח הפולני. התנועה השואבת את השראתה מתנועות האמנות האוונגרדיות תואמת את עידן התעשייתי החדש.

מקס ליברמן ששתיים מיצירותיו מוצגות בתערוכה:'משחקי פולו' רישום דיו סוחף ודינמי ו'אישה' רישום פחם עדין ורגיש מבוצע בשלמות כפי שידע לרשום. ליברמן גילם שילוב של תרבות גרמנית, יהודית ואירופית כאחד. נחשב לאחד מהאמנים החשובים של האימפרסיוניזם הגרמני. רישומיו נמרצים, לוח צבעיו עשיר וציורו ריאליסטי. נחשב כרשם וגרפיקאי מחונן, אמן קומפוזיציה וצבע.

מקס ליברמן: משחקי פולו

אורי לסר צייר יהודי - גרמני. צייר ברוח האימפרסיוניזם עד סוף חייו. יצירותיו סובבות בעיקר אודות חיי העיר. ביצירתו בתערוכה  'ילדה ליד הגדר', הכתם על גווניו ביחד עם רישום הקו מעניקים לדמות נוכחות. בציורי הנוף שלו כמו ביצירה 'וונזה' שהוא רישום נוף ברוח אימפרסיוניסטי, מגיע לסר, אמן המתמחה בפסטל, לדרגת ביטוי גבוהה מאוד
לסר אורי: ילדה ליד הגדר

יענקל אדלר אמן  פולני שעקר לגרמניה וברח ממנה ב-33' ומאז נדד בין ארצות אירופה השונות. בראשית דרכו כמו בציור 'יהודי עם ספר' העלה על בד תיאורים מחיי היהודים בפולין. טכניקה מעורבת:רישום דיו וצבע, מעמיד דמות באופן מינימליסטי בקו כמעט רציף ובשטחים לרוב בהירים. ביצירותיו מורגשות השפעות של פול קליי ופיקסו.

'דיוקן אישה' רישום בדיו של אנה טיכו שייך כנראה לתקופה מוקדמת יותר בחייה של האמנית, הידועה במיוחד כציירת נופים. טיכו התמקדה בטכניקה ובסגנון של רישום נוף הרי ירושלים והסביבה. זכתה להערצה בזכות הוירטואוזיות הטכנית שלה. מי שהוגדרה ע"י יגאל צלמונה, אוצר אמנות, מבקר והיסטוריון ישראלי 'כאחת מרשמי הנוף המעולים בימנו' (1976).

לאופולד קרקואר היה אדריכל וצייר, מהבולטים אשר פעלו בארץ ישראל. צייר פורה שרוב עבודתו התמקדה ברישום פחם. חלק גדול מרישומיו עוסקים בירושלים ובנופיה. יצירתו בתערוכה 'נוף הרי ירושלים' רשם בגיר אדום, כאשר הקו נע לאורכו ולרוחבו של משטח הנייר. תנועת היד מקבילה למקצבים שבנוף ובונה את הוריאציות במבנה הנוף.

אביגדור אריכא צייר ומאייר ישראלי צרפתי ורשם מעולה. בסגנונו התחוללו תמורות רבות. מעבר מהפיגורטיבי אל המופשט ושוב אל הפיגורטיבי. היצירה 'עששית' משנות ה- 50' ברישום סנגין (בגיר אדום), זהו רישום מתקופה קודמת לשלב המופשט ביצירתו. רישום החפץ כרישום הנוף או הדמות מעיד הן על הנושא והן על איכות מבטו של האומן.

איזידור אשהיים ברישום מעורב בצבע 'בנוף בעכו'. כמי שהושפע מרוח האקספרסיוניזם ביקש למזג את האוניברסלי עם התרבות המקומית הישראלית במחצית המאה ה-20 ע"י ניסיונות בלתי פוסקים להתמזג עם המזרח בבחירת נושאים כמו ציורי פליטים, תימנים, נופי נצרת ועכו. סגנונו, שכונה "אקספרסיוניזם מתון", או לירי, התאפיין ב"הבעתיות ללא עיוות". נופים שצוירו בהשראת התבוננותו בטבע, אולם בדגש על רגש והבעה.

שלוש יצירות של דוד הנדלר הן רישומי נוף מהמוקדמים שביצירותיו. הנדלר נודע בקלילות נגיעתו בנייר ועדינות משיכתו של הקו. רישומיו המצוירים בציפורן ומגוונים בכתמי צבע מים מועטים, היו נפוצים בעשרות רבות של בתים בישראל. עיקרה של עשייתו ברישום מסורתי. וירטואוזי המבקש לתמצת את הנראה לעין. יש הרואים בו אבי 'הקו הטהור'.

'קומפוזיציה' של משה קופפרמן מ- 1994. רישומיו מופנמים. משטחים הנראים כאילו ספגו אנרגיה מצטברת עד כדי רוויה, שהגיעו לשיווי משקל. שיטת עבודתו מעניקה לרישומיו את מטענם הרוחני ואת העוצמה שהם מקרינים. בשיחה עם יונה פישר 1979 מעיד קופפרמן על הרישום שלו: "היצירה היא מערכת שלמה ובתוכה כלולות מערכות  קיימות, משלימות, מוסיפות. לאחר שהדף ממולא אני יכול להוסיף ומוסיף"

יואב אפרתי עם היצירה 'ללא כותרת'. אמן רישום מינימליסטי עם שפת רישום ייחודית. רישום של רגע בודד, לא מכריע, מתוך רצף ללא היררכיה בין רגעים שונים. אפרתי מעביר ברישום רחשי מציאות מורכבת שלא על מנת להנציח או לתת תשומת לב

יואב אפרתי

 

ביבליוגרפיה: גרשטיין, ד. (1977) ציור ופיסול רבעון לאמנות מספר 15 "טכניקות ברישום" דפים 32-57