פרחי בר וחרקים בארץ ישראל

Attention: open in a new window. PrintE-mail

פרחי בר וחרקים בארץ ישראל – אליעזר זוננשיין

  מוזיאון בר-דוד – קיבוץ בר-עם 

אוצר : איפרגן   אבי 

 

אגד פרחי בר וחרקים בארץ ישראל הוא מגדיר פרחים וחרקים. פרי מסע מרתק של האמן אליעזר זוננשיין  בנבכי הטבע על סודותיו וקסמיו .המגדיר פורש לנו  יקום של פלאות, רוחש וסימביוטי  שמשיק להוויה שלנו . והוא לעתים  גם מטפורי ומקביל להתנהלות של בן אנוש .האמנות היא שדה של דגמי -על . פרדיגמה חדשה מפנה מקום לקודמתה,  בכך היא דומה לתהליכים של מהפכות מדעיות . כך גם הגדרת האמנות משתנה ומרחיבה את גבולותיה על פי שרשרת דגמי-על, אשר נבנים ונהרסים ובמקומם צומחים חדשים . האמן יוזף בוייס  בפרויקט שלו " פיסול חברתי " הצביע על מאפיינים מקבילים בין "חברת הדבורים" ודפוסי התנהלותם למבנה של החברה האנושית .אמנים רבים משתמשים במתודות המתחילות מהיבט אישי אינטואיטיבי וקשרים מגוונים לפרויקט אמנותי ומשם אופי העבודה נושא מאפיינים של מחקר . תופעה זו מכניסה את הגדרת האמן  ואפיון הפעילות שלו לכותרות מהסוג של האמן  כאנתרופולוג   ( סופי קאל ) .האמן כסורק של תרבות ( חיים סטיינבך) . האמן כשמאן ( יוזף בויס ) האמן כפילוסוף ( יוזף קוסות ) . אלא שהאמן בהבדל מהותי מהמדען החוקר , יצירתו נושאת מושא אלגורי  עם התבוננות בכלים של אמן .ובימינו במדיות עם פרספקטיבת מעמקים, אפשרויות הייצוג משוכללות .

11

 

אליעזר זוננשיין  אמן ,צייר ופסל משיר מבט אל הטבע ולמסע של התבוננות ולמידה והכרת הסביבה בה הוא חי ויוצר כאמן.  במהלך של ארבע שנים הוא יוצר מגדיר אישי לפרחי הבר וחרקי הארץ. ההתפעמות מהטבע לרגלינו ולזווית עיננו יצרה אצלו את התשוקה להטביע את הדימוי הוויזואלי של ממלכת הפרחים והחרקים במגדיר וויזואלי עטור קומפוזיציות של צירופים ופירוקים . דימויים ויזואליים אטרקטיביים מעוררי תשוקה בצופה לחזור ולהתבונן בטבע שבסביבתו . המגדיר מלווה בסיפורים ובתובנות  אישיות ומערכת אסוציאציות ללא האינטרפרטציה המדעית . תהליך ההתבוננות בטבע כרך אליו את פעולת הציור . אליעזר אמן אוטודידקט, שיצר בתחילת דרכו המתפרצת לתוך סצנת האמנות המקומית והבינלאומית "מיצבים" של ציור ופיסול. בעבודה על המגדיר, הוא פונה אל הפנימיות של האמן שבו וחוזר אל האמצעי הבסיסי של הייצוג , אל הציור ומלמד את עצמו לצייר דרך אותה התבוננות בטבע . מבט ישיר ללא מתווכים . אליעזר  יצר שני אגדים אחד בליווי טקסט והשני קומפוזיציות מורכבות ורבגוניות מפירוק וצירופי אברים של חרקים וכך גם בקומפוזיציות של פרחי בר ארץ ישראליים .יש להן חזות של  ייצוג כמעט בארוקי  לקומפוזיציות הפרחים והחרקים .בחלל הכניסה של מוזיאון בר-דוד  יוצגו שני האגדים של אליעזר .

4

אליעזר זוננשיין פרץ בסערה בדרכו המיוחדת אל מקדש הכתרת הקנונים של האמנות הישראלי, אל מוזיאון תל-אביב .משם דרכו נסללה לביאנלה של ונציה ולמרכזי אמנות בינלאומיים. הוא בחר באסטרטגיה  של החדרת עבודות שלו לתוך תערוכות במוזיאון תל-אביב  באופן חתרני וללא רשות . לעבודות קרא : Channel  A   מה שמרמז על הסתכלות על עולם האמנות כעל ערוץ שמונע ומוזן בתסביך הרייטינג .העבודות כללו בקבוקים ,רובים ואף יציקת גבס העתק של חרא של האמן .הוא בחר בשלושה צבעים שחור, לבן ואדום .שלושת צבעי היסוד של עיצוב , של הקונסטרוקטיביזם הרוסי ובכלל צבעים, עם ניחוח מהפכני וחתרני . הוא אכן ערער על דרך ההתקבלות לפנתיאון האמנות. ולבסוף דרכו צלחה, ואכן הוזמן על ידי האוצרת אלן גנתון להציג תערוכת יחיד במוזיאון תל-אביב. הרובים גלמו את השילוש  הביקורתי של האמן: טרור , אמנות וקפיטליזם . וגם סוג של קריצת עין לגיחוך בכך, שהשתמש ברובי צעצוע שבנה מאמצעים זולים וראשוניים . על פני  השטח של הרובים היו סמלי חברות ענק כמו "נייק" "קוקה קולה"  ועוד מסמלי הקפיטליזם .

נורייתיים

אליעזר בפרויקט אגד של פרחי בר והחרקים משרטט נתיב נוסף ביצירתו . הוא אינו נשבה בקסמי סגנון אמנותי ואינו מתחייב לקו אחיד וגם לא לסדרתיות . לכן שוב ושוב פורץ לו דרך חדשה להלך בה.