ירושלים - חומות של קדושה

Attention: open in a new window. PrintE-mail

קדושהאמנים שונים

אוצרת: סול לנזיני

פתיחה: 04/09/2004 נעילה: 25/12/2004

התערוכה "ירושלים - חומות של קדושה" אשר נפתחה במוזיאון בר דוד לאומנות יהודית ויודאיקה עוסקת בעיר ירושלים, בסימן של חשבון נפש ובמבט על השינויים שחלים בה.

 

ירושלים היא מקום ומושג, היא קונקרטית ומופשטת, היא עטורה ועטופה בחולין ובקדושה.

פילוסופים רבים, יהודים ולא יהודים, ניסו להגדיר את מושג הקדושה, דבר לא פשוט כי במושג הקדושה אנו מתכוונים לחוויה נפשית ייחודית הנבדלת מיתר החוויות הנפשיות שחווה האדם.

הפילוסוף-תיאולוג רודולף אוטו כתב בספרו "הקדושה" כי הקדושה הוא היסוד העיקרי של הדתיות והוא מצוי מעל התפיסה החושית. זהו אותו רגש אשר הוא מכנה "נומינוזי", ואותו הוא חווה דווקא בעת קריאת קול נדרי בבית כנסת.

הרמב"ן מטפל ארוכות במושג הקדושה, וטוען כי הקדושה באה לאדם לאחר הפרישה מכל איסור. מכאן שהשגת הקדושה היא דבר מאוד מעשי ואינה עוסקת ברגשות או בחוויות קשות להגדרה או מדידה.

הקדושה אינה מתייחסת רק לחוויה אלוהית או דתית, אנו מייחסים קדושה גם לדברים שבחולין. בשם הקדושה נעשו ונעשים מעשים שרחוקים ממנה מרחק רב.

הקדושה בירושלים היא חלק ממציאות נתונה. זוהי הקדושה הדתית הבאה לידי ביטוי בביטויים כמו "ירושלים עיר קודש" או ירושלים קדושה לשלושת הדתות", ומאידך ישנה קדושה ברמה אחרת שאינה קשורה בהכרח לאלוהות כל שהיא , והיא תופסת מקום בכל פינה בעיר.

היא מתבטאת בקדושת האבנים, בקדושת הרחובות, בקדושת השווקים, בקדושת הכדורגל, בקדושת בתי הקפה ובתי הבילוי, בקדושת הגנים ובקדושת המוסדות אשר שוכנים בתוכה. היא מתבטאת בקשרים המורכבים שבין השכונות, בקשרים בין חלקי העיר ובקשרים הסימביוטיים שבין האנשים, הלאומים, הדתות והעמים המתרוצצים בקרבה.

כיצד דברים שבחולין הופכים לענייני קודש? כיצד החל האדם לקדש אבנים עד מוכנות למות עבורן ומה עומד בין קדושה לקדושת החיים? שאלות אלה של חילון הקדושה ושל קידוש החולין עומדות ויעמדו במרכז ההתבוננות והמחשבה שלנו על ירושלים.

(מתוך דבריה של סול לנזיני, אוצרת התערוכה).