אודות האספן – משה בר-דוד

משה יעקב דוד-ברדוביץ', לימים בר-דוד,  נולד בשנת 1904 בעיירה הציורית בז'ז'ני (Brzezany)  שבגליציה, פולין (כיום אוקראינה). בן למשפחה מסורתית-חופשית. מנעוריו התעניין בכתבי יד יהודיים,בפולקלור של קהילות ישראל, היה ציוני וחבר בתנועת "השומר הצעיר".

ב- 1934 עלה ארצה עם אשתו טובה ובתם רבקה והתיישב בחיפה. בשנת 1937 עברה המשפחה  אל לב לבה של שכונת הדר, לרחוב פבזנר 25. היה זה בית בסגנון באוהאוס מחופה בטיח. "ואז החל הבית להתמלא באמנות" (כדברי הבת רבקה).

באותה תקופה עבד בר-דוד לפרנסתו במחלקת המים של עירית חיפה בהמשך עבר לעבודה משרדית כמנהל חשבונות. בשנת 1959 התפטר בר-דוד מתפקידו ויצא לגמלאות והוא בן  55. מאז השקיע עצמו באוסף והחל להתמסר ביתר שאת לאמנות.

במקביל קיים בר-דוד קשרי ידידות עם אספנים בחיפה ובהם מנחם פוגלסון, אספן היודאיקה השיל גולניצקי, המהנדס שמואל רימון, אהרון-ארנולד ליניאל ואחרים. 

בר-דוד מתאר את הקו המוביל אותו ביצירת האוסף: "יש כאלה שאוספים תמונות להשקעה. אצלי אספנות [נעשית] עם הלב ועם הנשמה. לא רק רכישה. לא השקעת כספים. זה היה משהו נפשי וחייתי...".

בר-דוד פיתח והרחיב את אוסף האמנות שלו. 

בלטה באוסף התמונה "אלגוריה"  של הצייר  היהודי יענקל אדלר (1895 - 1949), יליד פולין שחי בגרמניה ואחר-כך באנגליה. זו תמונה גדולת מימדים על שלושה לוחות עץ שהייתה תלויה בחדר מוסיקה של משפחה יהודית יוצאת גרמניה בלונדון. המשפחה שעלתה ארצה גרה בחיפה אך בביתה לא היה מקום לתמונה. דבר התמונה הגיע לאזנו של בר-דוד. היתה זו הזדמנות בלתי חוזרת. נתבקש לה מחיר סביר ביחס לערכה שאותו מימן בר-דוד מכספי קופת הפיצויים שלו. התמונה עמדה הרבה שנים בחדר המרכזי בבית האספן ונדדה משם לתצוגה בתערוכות בברלין, באנגליה, בתל אביב ובירושלים. "זו היתה המונה ליזה של האוסף", הישג יוצא דופן בכל קנה מידה.

 "אלגוריה" ינקל אדלר

בבוא הזמן השקיע בצבירת ציורים של אמנים מקומיים. בהדרגה נבנה אוסף שהקיף מגוון רחב מאד של ציירים ישראליים: אריה לובין, יוסל ברגנר, צבי מאירוביץ; אבשלום עוקשי; אריה אלואיל; שמואל טפלר; משה רוזנטליס; שמואל בונה; פנחס ליטבינובסקי מנחם שמי

בתום לימודיה עזבה הבת רבקה את הבית. היא הצטרפה לפלמ"ח ובתום המלחמה נמנתה על מייסדי קיבוץ ברעם של תנועת "השומר הצעיר" על גבול הלבנון. רבקה זיו מתגוררת עם משפחתה בקיבוץ עד עצם היום הזה.

 אחרי מותה של טובה בר-דוד (1974) גמלה בלבו של משה החלטה שהוא רוצה להעביר את האוסף לברעם וכי שמה של קהילת בז'ז'ני יונצח בו. קרוב משפחתו של בר-דוד הארכיטקט מנחם כ"ץ, אף הוא יליד בז'ז'ני וניצול השואה, תכנן בהתנדבות את המוזיאון . בקיבוץ התפנה בית ילדים, מבנה חד-קומתי והוצע כי יוסב למוזיאון. מוזיאון בר-דוד לאמנות ויודאיקה על שמם של טובה ומשה בר-דוד נחנך בברעם בחג החנוכה 1982 בטקס  פתיחה גדול במעמד אמנים ואנשי תרבות. בראשיתו היה המוזיאון בן קומה אחת שבה הוצגו פריטים נבחרים מאוספו של בר-דוד. בהדרגה שימש האולם  כגלריה והאוסף הוצג בו רק פעם בשנה בחנוכה. לכן הוחלט לבנות קומה שנייה שתשמש גלריה ולמטרה זו גויס כסף ממקורות רבים. בר-דוד לא זכה לראות בהשלמת העבודות. כיום מוקדשת הקומה הראשונה לתצוגת קבע של  פריטים נבחרים מאוספי היודאיקה והאמנות של בר-דוד והקומה השנייה משמשת גלריה לתצוגות ותערוכות מתחלפות. לתמונתו הגדולה של יענקל אדלר מוקדש קיר מיוחד ועל אחד מקירות המוזיאון לוח זיכרון לקהילת בז'ז'ני ולקדושיה.

 משה בר-דוד נפטר  ב- 1989, הוא ואשתו טובה קבורים בברעם.