ארכיון תערוכות |
|
תערוכת סביבונים לחנוכה
ראשון, 11 דצמבר 2011 14:15
הסביבון על היבטיו הפולקלוריסטים וההיסטוריים עוררו את סקרנותו ודמיונו של לוינסון הילד שבאו לידי ביטוי באיסוף הסביבונים מאז ועד היום. דורון ב. לוינסון, שהיה מ"פ בשריון, נפצע שלוש פעמים בפעילות מבצעית וזכה בשתי הערכות לשבח על התנהגותו בקרב, חוויות אלה רק חיזקו אצל לוינסון את המשמעות שקיבל המושג "נס" הקשור לחג החנוכה ולסביבונים המוצגים בתערוכה, שהם רק חלק מאוסף הסביבונים שנאספו על ידו מכל קצווי תבל במשך כל השנים מאז ילדותו. גלגולו של סביבון משחק הסביבון הוא עתיק יומין והוא היה נפוץ בקרב עמים קדמוניים כמו הבבלים, המצרים היוונים והרומאים. לשאלת מקורו של משחק הסביבון תשובות אחדות: יש הטוענים כי מקורו של המשחק בתקופת בית שני. בימי גזרות אנטיוכוס נתנו לילדים סביבונים כדי שישחקו בהם בכל עת שבה נראו יוונים מתקרבים. על פי סברה זו מטרת המשחק בסביבון הייתה להסוות את לימודי התורה. יש הטוענים כי המשחק בסביבון הוא גלגול של משחק הימורים גרמני שבו שיחקו יהודים רבים ואף הפסידו כספים. על סביבון ההימורים היו חרותות ארבע אותיות: N, G, H, S. האות N פירושה "נִּישְׁט" - לא זכית בכלום; האות G פירושה "גַנְץ" - זכית בכל הכסף; האותH פירושה "הַלְבְּ" - זכית במחצית מן הכסף; והאות S פירושה "שְׁטֶל" - המתן תור אחד. יש הטוענים שארבע האותיות שעל הסביבון הן ראשי תיבות של המילים נשיא גדול היה שמעון, ושהכוונה היא לשמעון החשמונאי. חכמי התורה, שהתנגדו למשחקי הימורים, ניסו למנוע את משחק הסביבון, ומשראו שאין באפשרותם לעשות זאת, הפכו אותו למשחק געגועים לארץ. האותיות שעל פאות הסביבון הן ראשי תיבות של המשפט: נס גדול היה שם. המילה "שם" מציינת את הכמיהה לארץ. ב סביבון אחד ושמות לו רבים עד לפני כשבעים שנה לא היה לסביבון שם עברי מוסכם, והכינוי "סביבון" לא היה ידוע. דרידל - בפי יהודי מזרח אירופה שדיברו יידיש. מגדל עוז - כך נקרא הסביבון בספר תקופת החגים שבו מתואר חג החנוכה: "ונערי החדר משחקים במגדל עוז מוצק עשוי בדיל או עופרת". חזרזר - בספרו בימים ההם כתב מנדלי מוכר ספרים: "בליל חנוכה הקטנים מגלגלים על השולחן את החזרזר, הוא כדור עופרת". כרכר - המשורר ח"נ ביאליק כתב בשירו הידוע: "מורי הביא כרכר לי סבסב - אברהם אברונין, המורה ללשון, המציא את השם סבסב. גלגילון - כינוי שבו השתמש הסופר יעקב שטיינברג. פרפרה - מילה שציין יהודה גור במילונו, כנראה בהשפעת המילה הערבית "פורפרה" שהיא אף שם של משחק. סביבון - שני אנשים טוענים לזכויות על השם סביבון: האחד הוא זילברוש שפרסם את השם בתחילת המאה בעיתון העברי "הצפירה"; השני הוא איתמר הוספת תגובה
אשת לוט ענת אשד
שלישי, 30 אוגוסט 2011 05:40 תערוכה חדשה של פסלי מלח, עץ וחמר ויצירות נוספות מוזיאון מתכבד להזמינכם לפתיחה חגיגית של התערוכה: "אשת לוט – דימוי עובר"/ אוצרת - סול לנזיני בשבת 17/9/2011 בשעה 13:00 Bar Cordially invites you to the festive opening of the exhibition Lot's wife – Image in Transition Anat Eshed Curator Sol Lanzini Saturday 17/9/2011 at 13:00 Kibbutz bar-Am פסלי מלח "בעודי מטיילת לאורך חוף ים המלח, מתפעלת מן הקריסטלים הנוצצים שהתגבשו על גבי אבנים וענפים, חשתי רצון להצטרף אל הטבע במעשה היצירה, ליצור צורות משלי ולתת למי הים לצפותם בגבישי המלח." הרעיון נצנץ והלהיב, ושותפים נוספים חברו לענת לעבודה. חברת "אהבה" של קיבוץ מצפה שלם נרתמה לתמוך כלכלית, וארבעה פסלים נחלצו לעזור לענת בעשייה. הטבע נתגלה כשותף שאינו מתמסר בקלות. רוחות חזקות, גלים סוערים וזרמים עזים סחפו לא פעם את הפסלים ואת האסדות לעומק האגם. אולם עם הזמן נתגבשו גם דרכי העבודה וגם המלח על הגדמים. ניצבי המלח מביאים לכלל מיצוי את ההיבטים השונים ביצירתה של ענת – חקר אפשרויות החומר, המתח בין ממשות וביטולה ורוח כללית של עולם חלום.
מוזיאון בר-דוד , קבוץ ברעם טל: 04-6988295 פקס: 04-6987505 דוא"ל : כתובת דואר אלקטרוני זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת
מאמרים נוספים...
|
|
