טרנספורמציות

לתשומת לבך, יש לפתוח חלון חדש. הדפסהדואר אלקטרוני

אירנה ביכונסקהאירנה ביכונסקה
אוצרת: סול לנזיני
 
פתיחה: 05/07/2008 נעילה:  06/09/2008
 
למושג טרנספורמציה הגדרות מסועפות, אך כולן מתייחסות אל שינוי או הפיכה של מצב נתון למצב חדש.

טדאוש קנטור, במאי פולני ומייסד זרם חדש בתיאטרון, אמר: "אם אני מצליח לעשות דבר-מה חדש באמת, אני עושה זאת מאלמנטים מוכרים מהמציאות הסובבת אותי".

עבודותיה של אירנה ביכונסקה שאובות מאותה באר - המציאות - שבה העבר, ההווה והתהיות הקשורות לעתיד לובשות צורה. "מלווה אותי החיפוש אחרי צורה חדשה עבור התוכן, שהוא תמצית המציאות בה אני חיה" מתוודה ביכונסקה ודבריה נשמעים כהד למשפטו של קנטור.
לחומרים תפקיד מרכזי בעבודותיה. צילומי רנטגן, תצלומים, טקסטים, סיבים – כל אלה טעונים מלכתחילה במידע כלשהו והם בעלי עבר/היסטוריה הקשורה במובנים רבים עם התנסויותיה וחוויותיה של אירנה. החומרים הללו משמשים לה כחומר גלם כאשר בתהליך הפיכתם לחומר עבודה היא משנה את צורתם לחלוטין. צילומי הרנטגן נחתכים לריבועים בגדלים שונים וכך המידע העצור בתוכם הופך לזיכרון של מידע בלבד. סיבים מקוצצים לאבקה מאבדים את ייעודם, חיתוך טקסטים ותצלומים גוזל את משמעותם ונשארת אך ורק הידיעה שהיה בהם רצף או הנצחת רגע. אור טבעי או מלאכותי הינו מרכיב נוסף ובלתי נפרד מעבודותיה של ביכונסקה. הוא ממלא תפקיד כפול בתהליך היצירה. תחילה הוא זה שקרניו מאפשרות עשיית תצלום מסוג כלשהו ובסיכום הוא זה שביכולתו להעניק איכויות חדשות לאלמנטים אטומים וחסומים.

ארבעת הסדרות לבטא את הבלתי ניתן לביטוי, מצב נתון, טרנספורמציות ואלבדו נשענות על אלמנטים הלקוחים מעולמה האישי. כולן עוסקות בשינוי, בהפיכת הידוע והנתון לנסתר ובלתי ניתן לפענוח. כל אחת מהסדרות מדגישה היבט אחֶר של חיפוש אחר מתן צורה חדשה לתוכן החבוי בה. בטרנספורמציות חלקי צילומי רנטגן שופדו בצפיפות על מוטות מתכת ויצרו גופים תלת ממדיים, מונוכרומאטיים, בעלי טקסטורה דוקרנית, אטומים לכאורה, אך בתאורה מתאימה מתגלה בהם צבעוניות עשירה של גווני כחול, אפור וסגול.

לעומתה הסדרה מצב נתון מדללת את הצפיפויות ומציגה קומפוזיציות שטוחות יחסית, בהן מידע הצרוב על גבי צילומי CT לרוב, ניתן לזיהוי חלקי. צירופי האלמנטים בסדרה זו הינם רנדומאליים, אך יישומם הסופי, המוקפד והמסודר עושה רושם של תיקיה בארכיב של חוקר האנושות. ושוב האור מגלה עושר צורני בתוך פסיפס של קווים, משטחים, בועות ולעיתים גם אותיות.

סדרת אלבדו אינה יכולה להתקיים ללא תאורה. אם הסדרות האחרות מסתפקות בתאורה סבירה, אלבדו דורשת אור מרוכז, מכוון ועוצמתי. צורתם הגלילית של אלמנטים אטומים למחצה, דחוסים וקוצניים, מקובעים בין שני עגולים שקופים יוצרת סוג של אשנב, או פתח הצצה שדרכו ניתן לראות דבר-מה מוחשי ולזהותו בוודאות. הסדרה מנסה להתחקות אחרי הגדרתו של המושג ’אלבדו’ באסטרונומיה*. היא בודקת יחסי גומלין בין כמות אור הנקלט ומועבר דרך שכבות דחוסות לבין יכולתה של אותה כמות אור להראות את הנסתר.

הסדרה לבטא את הבלתי נינן לביטוי מטפלת בזיכרון רחוק, במה שהיה, במה שאי-אפשר להחיות וביכולת שימור של חוויות העבר כמו..."מלפפונים כבושים בצנצנת" (אי. ביכונסקה, 2002). סדרה זו שונה מבחינה פורמאלית הן במבנה והן בשילוב החומרים שבה. חומרים שונים עובדו, מוינו ונדחסו לתוך צינוריות PVC שקופות והפכו לחומר גלם לתבליטים בעלי אופַיים שונים. חלקם נבנים כמשטחים צבעוניים מונוכרומאטיים וחלקם יוצרים תבליט שהוא מסגרת בתוך מסגרת, כאשר המסגרת המרכזית (האלמנט המרכזי) מציגה אלמנטים מזוהים – תווים, טקסטים, תצלומים, אך באופן פרגמנטרי בלבד.

אירנה ביכונסקה בשפה ייחודית משלה יוצרת איכויות חדשות למושגים מוכרים. פורשת בפני הצופה את עולמה האישי מאחת גיסא ומחביאה אותו תחת שכבות אין סופיות, מאידך. עבודותיה מאפשרות לגלות את כוחו העצום של החבוי, הנסתר והבלתי נראה לעין.

(מתוך דבריה של דורותה ביאלס)

* אלבדו באסטרונומיה: יחס בין כמות האור המוחזרת ממשטח לבין כמות האור המאירה את המשטח. (אנציקלופדיה בריטניקה)