ברנרדו שקולניק. הארה

לתשומת לבך, יש לפתוח חלון חדש. הדפסהדואר אלקטרוני

9.12.2006-15.2.2007
ברנרדו שקולניק. הארה
 
סוד האור הוא בעל חשיבות מיוחדת בתרבויות שונות ובאמנות. בתרבות היהודית הוא נתפס כמרכיב מרכזי החל מהמקרא, דרך עולם המדרש והאגדה וכלה בעולם המיסטיקה היהודית. על פי המקרא האור נברא טרם נבראו המאורות, השמש הירח והכוכבים. האור נברא כניגוד לחושך, לאפל ולבלתי ידוע ומוגדר, כיסוד המאפשר את הראייה, את היצירה, כמקור ההופך את הנסתר והנעלם לגלוי. בעולם הקבלה האור הינו החיבור בין הגשמיות לרוחניות. על פי הרמח"ל, זהו המושג הקרוב ביותר לרוחניות שאפשר לתפוס בעזרת חוש. האור מסמל את הנשגב, את החכמה, את האמת, את האלוהי.
בתערוכת הארה מתמודד האמן עם האור כחומר גלם ממשי ליצירותיו, כמהות ולא כאמצעי תאורה. הוא בוחן את סגולותיו, סמליותו, השפעותיו על רגשותיו ורוחניותו של האדם ומתייחס אליו כגורם מלכד בדרך לחיבור בין בני אנוש. העבודות מורכבות ממיצבי ניאון ואדמה גדולים בהם מופרדים האור והחושך כיסודות שונים ותלויים אחד בשני, פסלי ניאון ביניהם פסל גדול מאוד המכיל את אותיות היצירה ועבודות קיר, שחלקן מכילות אלמנטים מאירים. האור הצבעוני, המוקרן ממקורות האור מוחזר אל החלל ואל המשטחים הזוהרים, יוצר חוויה של קסם ומסתורין.
 
לפי אוטו פין יש לאור שלוש תכונות עיקריות המאפיינות אותו" אנרגיה, אקספרסיביות וחוסר גשמיות. הודות לתכונות אלה יוצר האור רושם מיוחד על הצופה רושם שלא נתן להשיגו באמצעות חומרים אחריםאמנים רבים משתמשים לחוסר הגשמיות שבאור יצירתם מתבססת על החזרת האור ועל השתברות האור. את האור אפשר לראות אך אי אפשר לגעת בו.לכן משייכים את האור לקטגוריה של חלומות או הזיותלסימבוליקה המיסטית דתיתיש אמנים שתופסים את האור כאמצעי בפני עצמו ויוצרים בעזרת מנות ניאון בצבעים שונים.