ראיון עם אילונה בלגה

התערוכה ‘סימנים מוסכמים’ ננעלת ביולי הקרוב באירוע השקת קטלוג במוזיאון בר-דוד. סקרנים לשמוע עוד קצת על אילונה? גם אנחנו.

.הי אילונה. יש לנו כמה שאלות מאוד חשובות לשאול אותך
דבר ראשון- שקט או סערה?
הם תמיד קשורים אחד בשני, וזו צורת ההתבוננות שעניין אותי לבחור בה במהלך יצירת העבודות. איך סדר ושליטה קשורים לכאוס ולפריצה של גבולות. למשל בעבודה של ציורי התמרורים; שרטטתי את התמרורים עם גבול ברור של מה צריך להיות צבוע לבן ומה שחור, ואז הרטבתי את כל הדף ונתתי למים להיספג. צירפתי אלמנט נוסף אל המשוואה של היד שלי – מכחול – דיו – דף, ועל אף שהמכחול עבר בדיוק בקווים ששרטטתי, המים חשפו שהגבול הוא לא כזה ״שחור או לבן״. כמובן שידעתי מראש שזה האפקט שיווצר, של טשטוש הגבול, לכן בחרתי במים להיכנס כחומר נוסף ומכריע בעבודה.
באנגלית אומרים על חומרים שיש להם agency,
האקדמיה ללשון קוראת לזה בעברית פַּעֲלָנוּת, כלומר לחומרים יש את התכונות והסגולות שלהם, וגם כאשר מפעילים עליהם החלטות חיצוניות בסופו של דבר תכונות האופי של החומר תמיד יבואו לידי ביטוי. המתח בין שליטה ושחרור, איפוק ואי סדר, מה שאפשר להקביל לשקט וסערה, זה מתח שמאוד מעניין אותי.

עבודה נוספת שעוסקת במתח הזה, מוצגת כעת בתערוכה אינטרנטית שאני משתתפת בה בשיתוף עם the wrong biennale.
השתמשתי שוב במים, הפעם כנושא או כחומר ויזואלי, כדי לחשוב על המתח הזה שבין שקט וסערה. בעבודה, שנוצרה כולה מחומרים שמצאתי באינטרנט, עולות גם שאלות על חופש היצירה וזכויות יוצרים, או מה שאפשר להסתכל עליו בתור כללי ההתנהגות באינטרנט.
ניתן לצפות בעבודה בקישור הבאhttps://uncomfortablehope.com/Ilona-Balaga

אינדבידואל או קבוצה?
“כל אחד מצטרף ללהקה בחיים״, זה משפט שחוזר בספר שאני מאוד אוהבת של מיץ׳ אלבום בשם ׳מיתרי הקסם של פרנקי פרסטו׳, רומן שעוקב אחר סיפור חייו של יתום מלחמה ספרדי שגדל להיות מוזיקאי שהשפיע רבות על המוזיקה במאה ה-20. המוזיקה היא המספרת בספר, ומאוד התחברתי לכתיבה של הסיפור מנקודת המבט הזו של המוזיקה כפַּעֲלָנית, יישות שקיימת בעולם בין אם אנחנו בוחרים בה או לא, או יותר נכון כפי שמתואר בספר, אם היא בוחרת בנו להיות המדיום דרכו היא עוברת או לא. אני אוהבת את ההקבלה של הסופר של קבוצות או מסגרות בחיים ללהקה. כולנו משתייכים ללהקות כאלו ואחרות במהלך חיינו, משפחה, קבוצת חברים, קבוצות ספורט, שייכות לאומית וכו׳.. עם החיים הלהקות שלנו מתפרקות, מתאחדות ומשנות הרכב, כמו שאנחנו משתנים כאינדיבידואלים עם הזמן והנסיבות שמגיעות איתו.

אבל בנימה פחות פואטית ויותר אקטואלית, אני חושבת שהמרכיב החשוב ביותר בשאלות הקשורות בזהות, הוא מרכיב הבחירה. לא תמיד ולא לכולם יש זכות בחירה, אנחנו רואים עכשיו מה שקרה בארה״ב עם ביטול זכות הבסיס לביצוע הפלות, כך שלפעמים הקבוצות אליהן אנחנו משתייכים, מתוך בחירה או לא, יכולות לקבל החלטות סותרות לרצונות האינדיבידואלים שלנו. זוהי שאלה שאני חושבת שחשוב לשאול כל הזמן לגבי מידת ההתאמה וההשפעה שיש לנו בקבוצות שאנחנו משתייכים אליהן. יש לא מעט החלטות שאדם יכול לקבל עבור עצמו בחיים, אבל יש גם המון דברים שאדם בודד לא יכול לשנות לבד.

עיר או כפר?
היום אני חיה בין שתי ערים, לונדון ותל-אביב, אבל אני חושבת שבשנים הקרובות ארצה לצאת מהעיר ולעבור למקום יותר שקט.

תלת מימד או דו מימד?
כמה שיותר מימדים 🙂

אינטימיות או גלובליות?
פעם טענתי שהיצירה שלי והתכנים שעולים ממנה פחות מתקשרים לכאן, לישראל. היום אני מבינה שכנראה שלא הייתי יוצרת את הדברים שאני עושה אם לא הייתי ישראלית. לכל מקום בעולם יש את הניואנסים והייחודיות שלו, אבל בסופו של דבר יש דברים שמחברים בין כולם, וגם התכנים שאני עוסקת בהם ביצירה שלי, על אף שעבורי הם אישיים ואינטימיים, הרבה אנשים בארץ ומחוצה לה יכולים להזדהות איתם.

שרה שרון

מוזמנים לאירוע הנעילה והשקת הקטלוג של אילונה בלגה ב16.7. בהופעה מיוחדת של “המסך הלבן”. לפרטים נוספים>>