האקדח המעשן

יגאל תומרקין | צוקי גבריאן | ורד אהרונוביץ

  • אוצר
    אבי איפרגן
  • אמנים
    יגאל תומרקין | צוקי גבריאן | ורד אהרונוביץ
  • מועד התערוכה
    04.07.15 - 30.08.15

צוקי גרביאן וורד אהרונוביץ  צייר ופסלת,  פונים ליגאל תומרקין ומבקשים ממנו  פורטרט ראש בדמותו .כדי להתיך אותו ולצקת ממנו פסל אחר. תומרקין נענה לבקשה. פעולת מחיקה מודעת או רצח אב, המובנה בתרבות  עם אותו הד פרוידיאני, או הבניה מודעת בקונטקסט של אמנות?

יגאל תומרקין אחד מאבות הקנון של הפיסול הישראלי, הפנים לתוך השיח האמנותי את הפוליטי.  השער אל הפוליטי  עובר בפסלו: “הוא הלך בשדות “, שנוצר ב-1967 . הפסל מורכב מיציקות גופו של תומרקין בברונזה שחורה וצבוע באדום ולבן, כמו שהתאפיין  בפיסול של אמנות הפופ ( ג’ספר ג’ונס -פחיות הבירה המצוירות על יציקת ברונזה ).הדמות מופשלת מכנסיים ואיבר מינה חשוף ושמוט מיטלטל. היא חסרת זרועות פיה פעור ומבטנה הקרועה מזדקרים ופוצעים את המבט של הצופה, קני רובים וכדור פגז עגול שחץ אדום מצויר עליו. זו דמות הצבר האנטי- גיבור, שמציע לנו יגאל תומרקין. הוא מפרק את מיתוס הצבר, הלוחם  המחוספס של משה שמיר מספרו  “הוא הלך בשדות”,    שמקור שם לספר לקוח משירו של נתן אלתרמן -” האם השלישית ” : ” בני גדול ושתקן /ואני פה כותונת של חג לו תופרת /הוא הולך בשדות. הוא יגיע עד כאן. / הוא נושא בלבו כדור עופרת “. תומרקין חושף את פגיעותו של הצבר הלוחם ,פגיעות פיזית ונפשית .קרביו מכונת ירייה. ומאחורי הילת דמות הגיבור מהדהדת דמות הקורבן .

צוקי וורד מקריבים את דמותו של תומרקין,  אחד מהאבות  המיתולוגיים של הפיסול הישראלי  על מזבח תנור ההתכה בבית היציקה- הקרבה סמלית,  או אלגוריה על מעמדו של האמן.  באותו בית יציקה, יצק יגאל תומרקין את אחת מהתרסותיו כלפי החברה הישראלית ותפיסתה את מיתוס הגבורה. הראש בוער וניתך וממנו יוצקים שלושה העתקים של אקדח לוגר- פראבלום, אותו דגם  ששימש את קציני האס.אס הגרמנים ואחר כך באופן אירוני את אנשי המוסד.

לופ ההקרנה  הטכני לא מאפשר לראשו להתאכל. מעגלים סמליים ופטאליים סובבים בכיוונים מנוגדים והפוכים.  יגאל  תומרקין בפיסול שלו מתריס כנגד האלימות והמלחמה. הוא מכתת נשק לאתים. ועדיין נותרת נוכחותו המטלטלת של הנשק עם האפקט הנע  בין ארוס לתנטוס .

והנה באקט מהופך מגישים לו ורד אהרונוביץ וצוקי גרביאן נתח ממנחת קורבן רצח האב, אקדח לוגר גרמני כלי משחית.  החזרת הזיכרון הרחוק,  של ילדותו בגרמניה ותת -הכרה מעלה עשן את זיכרונה של  אותה שואה. מעירוב של תהודות אלה,  עולה מחווה סמלית למיכלאנג’לו,  לעריפת ראש פסל הברונזה של האפיפיור יוליוס השני על ידי אספסוף  זועם. הפסל מותך בבית היציקה של אלפונסו ויוצקים ממנו תותח. מהלכים אמנותיים של מרד דור אמנים אחד בקודמיו התרחשו בספרות ובשירה. וכן באמנות הפלסטית. וכעת במודע או שלא במודע ואולי בגלל השחיקה במעמד האמן, הפכה פעולה זו לאלגוריה על מעמדו ונעשתה סמלית יותר במושגיות שלה. נתן אלתרמן מרד בדור חיים נחמן ביאליק, ונתן זך מרד בנתן אלתרמן.  באמנות הפלסטית,רוברט ראושנברג מוחק ב-1953 רישום של אחד מאבות האקספרסיוניזם המופשט, ווילהלם דה קונינג .כמה שנים אחר כך יהפוך מרטין קיפנברגר ציור של גרהארד ריכטר לשולחן. השאלה נותרת פתוחה,  רצח-אב, מרד באב מיתולוגי,  מחווה,  טקס חניכה,  או מרד סמלי מובנה ומוסכם. ודמות האב נוכחת או שנשחקה אימתה בגלגלי האירוניה של המאה ה-21.   אל מול האקדח, שנוצק מפורטרט ראש של יגאל תומרקין,ניצב לוחם,  אציל ושליטה של העיר ורונה באיטליה. פטרון, לוחם ואוטוקרט, שהיה לפטרונו של אלגיירי דנטה ופסלים של יגאל תומרקין מוצבים בחצר המוזאון בהשראת “הקומדיה האלוהית” של דנטה וסוגרים מעגל .

  • אוצר
    אבי איפרגן
  • מועד התערוכה
    04.07.15 - 30.08.15
  • אמנים
    יגאל תומרקין | צוקי גבריאן | ורד אהרונוביץ
יגאל תומרקין
צוקי גרביאן וורד אהרונוביץ
צוקי גרביאן וורד אהרונוביץ