החיים מסביב

אורי סעצ'י

  • אוצר
    אבי איפרגן
  • אמנים
    אורי סעצ'י
  • מועד התערוכה
    26.10.19 - 29.12.19

אורי סעצ’י אמן צעיר, בוגר המכון לאמנויות בתל-חי מציג תערוכת יחיד מתוך גוף עבודות רחב. סעצ’י הוא שילוב של אמן ועובד אדמה היוצר כור היתוך לשתי זהויות אלה. הוא מחובר לסביבת הקיום שלו במפגש ממשי עם האדמה, סביבתה וצפונותיה, המטעים ומרחבי העמק. סביבת הקיום שלו מתבהרת באור הזה ומתורגמת באמצעות דימויים הנשענים על נרטיבים מקומיים. חלקם  ספוגים באגדות העמק עם הארומה אפופת המסתורין שלהם. סיפורי המקום והסביבה של מטעי העמק בואכה מושב שדה אליעזר בו חי ועובד, הם המצע ממנו נרקמים ונוצרים ציוריו. הטיול בהודו הוסיף נדבך לציוריו ועורר ממד מיתי בציוריו. לדבריו הוא ממציא את האלים שלו, אלים של מיתולוגיה פרטית.

סעצ’י מזקק רסיסים ביוגרפיים וסיפורי מקום לשפת ציור גרוטסקית. הגרוטסקי בציור, בספרות, בשירה בתיאטרון ובקולנוע מתאפיין בעיוות, בהגזמה ובממד הביקורתי והחתרני שלו. יש בו חיבור של מציאויות וטשטוש גבולות. ההכלאות הינן נשמת אפו של הגרוטסקי. ההיברידיות שהיא אחת מרוחות הפוסט-מודרנה, נושבת בעורקי ציוריו של סעצ’י. הכלאה וטשטוש גבולות שבין הגוף האנושי והחיה.

הצבוע, חיה אותה  פוגש באופן אקראי בלילות, בשעות ריסוס המטעים של משפחתו. ציור הצבוע עובר טרנספורמציה של הכלאה עם צבוע אפריקאי. ושפת הציור בה מטופל הצבוע, מתאפיינת באקספרסיביות. המפגש והמבט של החיה פוגש במבט של סעצ’י ושל הצופה. המבט של החיה עם לשון של אש משלהבת איום ואימה. הצבעים השולטים הם מתוך פלטה רושפת אש, של צהובים, כתומים ואדומים.

שני ציורים במעלה המדרגות  “המשפט” ו”הספר” חושפות את הלבטים והשאלות על מוסר. כך משרטט לנו נתיב חמקמק במכחול חסר פשרות וציורים עזי מבע, שאי אפשר לחמוק מהאש החורכת את המבט, כאילו נשלחת אלינו מתוך יורק אש בכל הצצה. הצצה נוספת אל צפונות העמק נחשפת דרך ציור “המשפט” אוצר בתוכו יסודות קפקאיים, סיפור על חתונה שבליל הכלולות מתאשפזת הכלה בבית חולים בגלל עודפות של זכריות ועודפות מינית. הציורים מוליכים אותנו בנתיבים המסתוריים של העמק ובתוך גופניות עירומה ונטולת עור.

אורי סעצ’י פוגם בציור דיוקנו העצמי בהעלמת או סגירת עין אחת, כעוצם עין אחת וכך רק דרך אי הסימטריה של הראייה נחשף עוד נדבך במבט שמחולל ומכיל את הסיפורים והפיכתם לציורים מכים בעוצמתם כציורים עירומים ונטולי עור.

הגרוטסקה – מקור השם במרתפי התענוגות של נירון קיסר ברומא העתיקה. על קירות מרתפים ומערות אלה נתגלו ציורים עם דמויות מעוותות ומגוחכות, אך מטילות אימה. גרוטה ברומאית היא מערה. מאחר וציורים אלה נמצאו במרתפים אפלים ובמערות, כונו בשם המקום. אלא שהתאפיינו באפלה של המערה ובאופי האימתני שלהם.

מבוסס על סצנת מין אלימה בתוך מספרה בעיירה של סולן להקת נירוונה קורט קוביין השיר: Floyd the barber””

  • אוצר
    אבי איפרגן
  • מועד התערוכה
    26.10.19 - 29.12.19
  • אמנים
    אורי סעצ'י
אורי סעצ'י
מבט הצבה. צילום דרור מילר
אורי סעצ'י